ההסתכלות הראשונית על הלשון משמשת להתרשמות ממצב הבריאות הכללי. הלשון הינה השריר החשוף היחידי בגופנו ועל כן בחינה שלה תעיד על רמת ההזנה של השרירים בגופנו בדם וצ'י (אנרגיית החיים איתה עובדים בדיקור). 

1. צבע הלשון – מעיד על מצב הדם והצ'י בגוף. צבע אדום בהיר או ורדרד נחשב לתקין.

 לשון חיוורת (בהשוואה לשפתיים) לרוב תצביע על חולשה של דם או יאנג בגוף. מצב זה עשוי להתבטא מבחינת התסמינים הפיזיים ברגישות וסלידה מקור או בעור יבש. 

לשון אדומה מעידה על חום בגוף. חשוב להבחין האם כל הלשון אדומה או רק באיזורים ספציפיים (כפי שניתן לראות במפת חלוקת הלשון בהמשך). קצה לשון אדום יעיד על חום באזור הלב שייתבטא במצב רגשי. לשון אדומה עם חיפוי צהוב במרכזה עשוייה להצביע על בעיות בקיבה כגון צרבות. 

לשון סגלגלה מעידה על תנועת דם לא תקינה בגוף. מבחינת תסמינים יכול להתבטא בכאבי מחזור חזקים.

2. גוף הלשון – מעיד על מצב הנוזלים בגוף וכמו כן, מצב הדם והצ'י. גוף תקין יהיה לא עבה מדי או דק מדי (ובפרופורציה למבנה גופו של האדם), וללא חריצים או שקעים.

לשון דקה– מעידה על מצב כרוני. אם הלשון חיוורת – חולשת דם(עור יבש, אנמיה). לשון אדומה ללא חיפוי – מצב שמאפיין לרוב תופעות של גיל המעבר.

לשון נפוחה מעידה על מצבים של הצטברות ליחה ולחות בגוף. יכול להתבטא בליחה בריאות, יציאות ריריות או הפרשות וגניליות.

לשון עם סימני שיניים – מעידה על חולשה של הטחול. עשוי להתבטא בעייפות, נפיחות בבטן לאחר ארוחה וגזים, חולשת שרירים.  

3. חיפוי הלשון – מעיד בעיקר על מצב הקיבה והנוזלים בגוף. חיפוי תקין יהיה שקוף-לבנבן דק.

חיפוי לבן עבה בבסיס הלשון יכול להעיד על מצבים של הפרשות וגניליות.

חיפוי צהוב במרכז יעיד על חום בקיבה שיכול להתבטא כצרבות או דלקות בדרכי העיכול.